שאלת מבחן בתכנות מונחה עצמים - אוניברסיטת בר-אילן 2025 - פולימורפיזם

נתון פרויקט הבא. הפרויקט נתון בשלמותו. ```java public class MP3Song { public void play() {…} } public class VideoClip { public void play() {…} } public class Player { private boolean repeat; private boolean shuffle; public void playSongs(MP3Song[] songs) { while(repeat) { if (shuffle) Collections.shuffle(Arrays.asList(songs)); for (MP3Song song : songs) song.play(); } } public void playVideos(VideoClip[] clips) { while(repeat) { if (shuffle) Collections.shuffle(Arrays.asList(clips)); for (VideoClip video : clips) video.play(); } } } ``` נתון כי הפרויקט תקין, כלומר, מתקמפל ורץ ללא שגיאות. איתי טוען שהעיצוב של הפרויקט שגוי. האם עידו צודק? כן | לא | לא ניתן להכריע נמקו בקצרה את תשובתכם.

רמז: שימו לב לדמיון הרב בין המתודות `playSongs` ו-`playVideos` במחלקה `Player`. האם ניתן לאחד אותן באמצעות עקרונות של תכנות מונחה עצמים?

פתרון: כן, איתי צודק. העיצוב של הפרויקט שגוי. הסיבה המרכזית היא **שכפול קוד** (Code Duplication) במחלקה `Player`. המתודות `playSongs` ו-`playVideos` מכילות לוגיקה כמעט זהה, כאשר ההבדל היחיד ביניהן הוא סוג המערך שהן מקבלות (`MP3Song[]` לעומת `VideoClip[]`). שכפול קוד כזה מקשה על תחזוקה והרחבה של המערכת. למשל, אם נרצה להוסיף סוג מדיה חדש (כמו `Podcast`), נצטרך להוסיף מתודה שלישית שתשכפל שוב את אותה הלוגיקה. הפתרון הנכון מבחינת תכנות מונחה עצמים הוא להשתמש ב**פולימורפיזם**. ניתן להגדיר **ממשק** (interface) משותף, למשל `Playable`, שיכיל את המתודה `play()`. לאחר מכן, המחלקות `MP3Song` ו-`VideoClip` יממשו את הממשק הזה. כך, נוכל להחליף את שתי המתודות ב-`Player` במתודה אחת, `playMedia(Playable[] media)`, שתקבל מערך של אובייקטים מכל סוג המממש את הממשק `Playable` ותפעיל עליהם את הלוגיקה המשותפת.