שאלת מבחן במערכות הפעלה - האוניברסיטה הפתוחה 2015 - תהליכים
לגרף עם שלושת המצבים הבסיסיים של התהליך במערכת ההפעלה הוספנו עוד כמה מצבים:
עדיפותו של תהליך P שנמצא במצב "Ready, swapped out" גבוהה מעדיפותם של כל אחד מהתהליכים שנמצאים במצב "Ready, swapped in". האם ייתכן מצב שמנגנון התזמון ישאיר את התהליך P במצב "Ready, swapped out" וימשיך לתזמן תהליכים שנמצאים בזיכרון מבלי לבצע swap in ל־P?
א. כן. המצב ייתכן, למשל משיקולי גודל התהליך P אשר צריך להביאו לזיכרון.
ב. כן. המצב ייתכן כאשר P שוהה זמן רב במצב "Ready, swapped out".
ג. כן. המצב ייתכן כאשר יש חשיבות מכרעת לתזמון תהליכים עם עדיפות גבוהה על פני שיקולים אחרים.
ד. כל התשובות הקודמות הן נכונות.
עדיפותו של תהליך P שנמצא במצב "Ready, swapped out" גבוהה מעדיפותם של כל אחד מהתהליכים שנמצאים במצב "Ready, swapped in". האם ייתכן מצב שמנגנון התזמון ישאיר את התהליך P במצב "Ready, swapped out" וימשיך לתזמן תהליכים שנמצאים בזיכרון מבלי לבצע swap in ל־P?
א. כן. המצב ייתכן, למשל משיקולי גודל התהליך P אשר צריך להביאו לזיכרון.
ב. כן. המצב ייתכן כאשר P שוהה זמן רב במצב "Ready, swapped out".
ג. כן. המצב ייתכן כאשר יש חשיבות מכרעת לתזמון תהליכים עם עדיפות גבוהה על פני שיקולים אחרים.
ד. כל התשובות הקודמות הן נכונות.
העתק שאלה
שתף שאלה
סמן כחשוב
סמן כבוצע
האוניברסיטה הפתוחהמועד 822015סמסטר א
★★★★★
תהליכיםתזמוןתזמון CPUניהול זיכרון
החלטת התזמון אינה מבוססת רק על עדיפות התהליך, אלא גם על העלות הכרוכה בהבאתו למצב ריצה, כמו למשל העלות של טעינתו מהדיסק לזיכרון.
התשובה הנכונה היא א'.
מנגנון התזמון במערכת הפעלה אינו מקבל החלטות על סמך עדיפות בלבד. הוא שוקל גורמים נוספים במטרה לייעל את ביצועי המערכת הכוללים, כגון תפוקה (throughput) וזמן תגובה (response time).
הבאת תהליך מהדיסק לזיכרון הראשי, פעולה הנקראת swap in, היא פעולת קלט/פלט (I/O) יקרה מאוד מבחינת זמן. אם התהליך P, שנמצא במצב "Ready, swapped out", הוא גדול מאוד, הזמן שיידרש כדי לטעון אותו לזיכרון עלול להיות משמעותי.
במהלך זמן זה, ה-CPU עשוי להיות פנוי. במצב כזה, המתזמן עשוי להחליט כי יעיל יותר לנצל את ה-CPU ולהריץ מספר תהליכים קצרים יותר ובעלי עדיפות נמוכה יותר, שכבר נמצאים בזיכרון במצב "Ready, swapped in", מאשר להמתין לסיום פעולת ה-swap in היקרה של תהליך P. זוהי החלטה המבוססת על שיקולי עלות-תועלת: העלות הגבוהה של הבאת P לזיכרון מול התועלת המיידית שבהרצת תהליכים שכבר מוכנים לביצוע.
לכן, ייתכן בהחלט שהמתזמן ידחה את הבאתו של P לזיכרון ויעדיף לתזמן תהליכים בעדיפות נמוכה יותר שכבר שוכנים בו, במיוחד אם גודלו של P מצדיק זאת משיקולי ביצועים.
תשובה ב' אינה נכונה מכיוון ששהייה ארוכה במצב המתנה בדרך כלל גורמת להעלאת העדיפות של תהליך (מנגנון הזדקנות - aging) כדי למנוע הרעבה, ולכן תגדיל את הסיכוי שהוא יוכנס לזיכרון.
תשובה ג' אינה נכונה מכיוון שאם העדיפות הייתה השיקול המכריע היחיד, המערכת הייתה דואגת להכניס את P לזיכרון בהקדם האפשרי.
מנגנון התזמון במערכת הפעלה אינו מקבל החלטות על סמך עדיפות בלבד. הוא שוקל גורמים נוספים במטרה לייעל את ביצועי המערכת הכוללים, כגון תפוקה (throughput) וזמן תגובה (response time).
הבאת תהליך מהדיסק לזיכרון הראשי, פעולה הנקראת swap in, היא פעולת קלט/פלט (I/O) יקרה מאוד מבחינת זמן. אם התהליך P, שנמצא במצב "Ready, swapped out", הוא גדול מאוד, הזמן שיידרש כדי לטעון אותו לזיכרון עלול להיות משמעותי.
במהלך זמן זה, ה-CPU עשוי להיות פנוי. במצב כזה, המתזמן עשוי להחליט כי יעיל יותר לנצל את ה-CPU ולהריץ מספר תהליכים קצרים יותר ובעלי עדיפות נמוכה יותר, שכבר נמצאים בזיכרון במצב "Ready, swapped in", מאשר להמתין לסיום פעולת ה-swap in היקרה של תהליך P. זוהי החלטה המבוססת על שיקולי עלות-תועלת: העלות הגבוהה של הבאת P לזיכרון מול התועלת המיידית שבהרצת תהליכים שכבר מוכנים לביצוע.
לכן, ייתכן בהחלט שהמתזמן ידחה את הבאתו של P לזיכרון ויעדיף לתזמן תהליכים בעדיפות נמוכה יותר שכבר שוכנים בו, במיוחד אם גודלו של P מצדיק זאת משיקולי ביצועים.
תשובה ב' אינה נכונה מכיוון ששהייה ארוכה במצב המתנה בדרך כלל גורמת להעלאת העדיפות של תהליך (מנגנון הזדקנות - aging) כדי למנוע הרעבה, ולכן תגדיל את הסיכוי שהוא יוכנס לזיכרון.
תשובה ג' אינה נכונה מכיוון שאם העדיפות הייתה השיקול המכריע היחיד, המערכת הייתה דואגת להכניס את P לזיכרון בהקדם האפשרי.