שאלת מבחן בהסתברות - אוניברסיטת בר-אילן 2026 - משתנה מקרי רציף
קורס: הסתברות
אוניברסיטה: אוניברסיטת בר-אילן
שנה: 2026
סמסטר: א
נושאים: משתנה מקרי רציף, תוחלת, פונקציית צפיפות, פונקציית התפלגות מצטברת, טרנספורמציה של משתנה מקרי, התפלגות אחידה
רמת קושי: בינוני
יהא $X \sim U(0,2)$ משתנה מקרי רציף. נגדיר את המשתנה המקרי:
$$Y = \begin{cases} X & X \leq 1 \\ X-1 & \text{אחרת} \end{cases}$$
סעיף א: (10 נק')
הוכח כי $2E[Y] - E[X] = 0$.
סעיף ב: (15 נק')
הוכח או הפרך: $Y \sim U(0,1)$ רציף (רמז: חשב את $F_Y(t)$).
רמז: חשבו את התוחלות באמצעות הגדרתן כאינטגרל על פונקציית הצפיפות של $X$. כדי למצוא את התפלגות $Y$, חשבו את פונקציית ההתפלגות המצטברת שלו, $F_Y(t)$, תוך פירוק למקרים לפי ערכו של $X$.
פתרון: נתון משתנה מקרי $X \sim U(0,2)$. פונקציית צפיפות ההסתברות של $X$ היא:
$$f_X(x) = \begin{cases} \frac{1}{2} & 0 < x < 2 \\ 0 & \text{אחרת} \end{cases}$$
והמשתנה המקרי $Y$ מוגדר על ידי:
$$Y = \begin{cases} X & X \leq 1 \\ X-1 & X > 1 \end{cases}$$
**סעיף א:**
נחשב תחילה את ה**תוחלת** של $X$:
$$E[X] = \int_{-\infty}^{\infty} x f_X(x) dx = \int_0^2 x \cdot \frac{1}{2} dx = \frac{1}{2} \left[ \frac{x^2}{2} \right]_0^2 = \frac{1}{4} (2^2 - 0^2) = \frac{4}{4} = 1$$
כעת נחשב את ה**תוחלת** של $Y$ באמצעות חישוב תוחלת של פונקציה של משתנה מקרי:
$$E[Y] = \int_{-\infty}^{\infty} g(x) f_X(x) dx$$
כאשר $g(x)$ היא הפונקציה המגדירה את $Y$. עלינו לפצל את האינטגרל בהתאם להגדרת $g(x)$:
$$E[Y] = \int_0^1 x \cdot f_X(x) dx + \int_1^2 (x-1) \cdot f_X(x) dx$$
$$E[Y] = \int_0^1 x \cdot \frac{1}{2} dx + \int_1^2 (x-1) \cdot \frac{1}{2} dx$$
$$E[Y] = \frac{1}{2} \left[ \frac{x^2}{2} \right]_0^1 + \frac{1}{2} \left[ \frac{x^2}{2} - x \right]_1^2$$
$$E[Y] = \frac{1}{2} \left( \frac{1}{2} - 0 \right) + \frac{1}{2} \left[ \left( \frac{2^2}{2} - 2 \right) - \left( \frac{1^2}{2} - 1 \right) \right]$$
$$E[Y] = \frac{1}{4} + \frac{1}{2} \left[ (2 - 2) - \left( \frac{1}{2} - 1 \right) \right] = \frac{1}{4} + \frac{1}{2} \left[ 0 - \left( -\frac{1}{2} \right) \right] = \frac{1}{4} + \frac{1}{4} = \frac{1}{2}$$
כעת נוכיח את הטענה המבוקשת:
$$2E[Y] - E[X] = 2 \cdot \frac{1}{2} - 1 = 1 - 1 = 0$$
$\blacksquare$
**סעיף ב:**
כדי להוכיח או להפריך את הטענה $Y \sim U(0,1)$, נחשב את **פונקציית ההתפלגות המצטברת (CDF)** של $Y$, המסומנת $F_Y(t) = P(Y \leq t)$, ונשווה אותה ל-CDF של התפלגות אחידה $U(0,1)$.
ה-CDF של משתנה מקרי $Z \sim U(0,1)$ הוא:
$$F_Z(t) = \begin{cases} 0 & t \leq 0 \\ t & 0 < t < 1 \\ 1 & t \geq 1 \end{cases}$$
נמצא את התומך של $Y$:
כאשר $0 < X \leq 1$, אז $Y=X$ ולכן $0 < Y \leq 1$.
כאשר $1 < X < 2$, אז $Y=X-1$ ולכן $0 < Y < 1$.
סה"כ, התומך של $Y$ הוא $(0,1]$. מכאן ברור כי $F_Y(t)=0$ עבור $t \leq 0$ ו-$F_Y(t)=1$ עבור $t \geq 1$.
נותר לחשב את $F_Y(t)$ עבור $0 < t < 1$:
$$F_Y(t) = P(Y \leq t)$$
נשתמש בנוסחת ההסתברות השלמה על ידי פירוק המאורע לשני מקרים זרים: $X \leq 1$ ו-$X > 1$.
$$P(Y \leq t) = P(Y \leq t, X \leq 1) + P(Y \leq t, X > 1)$$
נציב את הגדרת $Y$ בכל מקרה:
$$P(Y \leq t) = P(X \leq t, X \leq 1) + P(X-1 \leq t, X > 1)$$
מאחר ו-$0 < t < 1$, מתקיים שהתנאי $X \leq t$ גורר את התנאי $X \leq 1$. לכן, $P(X \leq t, X \leq 1) = P(X \leq t)$.
כמו כן, התנאי $X-1 \leq t$ שקול ל-$X \leq t+1$. לכן, $P(X-1 \leq t, X > 1) = P(1 < X \leq t+1)$.
נציב חזרה:
$$F_Y(t) = P(X \leq t) + P(1 < X \leq t+1)$$
נחשב כל הסתברות באמצעות פונקציית הצפיפות של $X$:
$$P(X \leq t) = \int_0^t f_X(x) dx = \int_0^t \frac{1}{2} dx = \frac{t}{2}$$
$$P(1 < X \leq t+1) = \int_1^{t+1} f_X(x) dx = \int_1^{t+1} \frac{1}{2} dx = \frac{1}{2}((t+1)-1) = \frac{t}{2}$$
נחבר את ההסתברויות:
$$F_Y(t) = \frac{t}{2} + \frac{t}{2} = t$$
לסיכום, פונקציית ההתפלגות המצטברת של $Y$ היא:
$$F_Y(t) = \begin{cases} 0 & t \leq 0 \\ t & 0 < t < 1 \\ 1 & t \geq 1 \end{cases}$$
זוהי בדיוק פונקציית ההתפלגות המצטברת של משתנה מקרי המתפלג אחיד ב-(0,1). לכן הטענה נכונה, $Y \sim U(0,1)$.
$\blacksquare$
יהא X∼U(0,2) משתנה מקרי רציף. נגדיר את המשתנה המקרי:Y={XX−1X≤1אחרתסעיף א: (10 נק') הוכח כי 2E[Y]−E[X]=0.
סעיף ב: (15 נק') הוכח או הפרך: Y∼U(0,1) רציף (רמז: חשב את FY(t)).
העתק שאלה
שתף שאלה
סמן כחשוב
סמן כבוצע
אוניברסיטת בר-אילןמועד א2026סמסטר א
★★★★★
משתנה מקרי רציףתוחלתפונקציית צפיפותפונקציית התפלגות מצטברתטרנספורמציה של משתנה מקריהתפלגות אחידה
חשבו את התוחלות באמצעות הגדרתן כאינטגרל על פונקציית הצפיפות של X. כדי למצוא את התפלגות Y, חשבו את פונקציית ההתפלגות המצטברת שלו, FY(t), תוך פירוק למקרים לפי ערכו של X.
נתון משתנה מקרי X∼U(0,2). פונקציית צפיפות ההסתברות של X היא:fX(x)={2100<x<2אחרתוהמשתנה המקרי Y מוגדר על ידי:Y={XX−1X≤1X>1סעיף א: נחשב תחילה את התוחלת של X:E[X]=∫−∞∞xfX(x)dx=∫02x⋅21dx=21[2x2]02=41(22−02)=44=1כעת נחשב את התוחלת של Y באמצעות חישוב תוחלת של פונקציה של משתנה מקרי:E[Y]=∫−∞∞g(x)fX(x)dxכאשר g(x) היא הפונקציה המגדירה את Y. עלינו לפצל את האינטגרל בהתאם להגדרת g(x):E[Y]=∫01x⋅fX(x)dx+∫12(x−1)⋅fX(x)dxE[Y]=∫01x⋅21dx+∫12(x−1)⋅21dxE[Y]=21[2x2]01+21[2x2−x]12E[Y]=21(21−0)+21[(222−2)−(212−1)]E[Y]=41+21[(2−2)−(21−1)]=41+21[0−(−21)]=41+41=21כעת נוכיח את הטענה המבוקשת:2E[Y]−E[X]=2⋅21−1=1−1=0■סעיף ב: כדי להוכיח או להפריך את הטענה Y∼U(0,1), נחשב את פונקציית ההתפלגות המצטברת (CDF) של Y, המסומנת FY(t)=P(Y≤t), ונשווה אותה ל-CDF של התפלגות אחידה U(0,1). ה-CDF של משתנה מקרי Z∼U(0,1) הוא:FZ(t)=⎩⎨⎧0t1t≤00<t<1t≥1נמצא את התומך של Y: כאשר 0<X≤1, אז Y=X ולכן 0<Y≤1. כאשר 1<X<2, אז Y=X−1 ולכן 0<Y<1. סה"כ, התומך של Y הוא (0,1]. מכאן ברור כי FY(t)=0 עבור t≤0 ו-FY(t)=1 עבור t≥1. נותר לחשב את FY(t) עבור 0<t<1:FY(t)=P(Y≤t)נשתמש בנוסחת ההסתברות השלמה על ידי פירוק המאורע לשני מקרים זרים: X≤1 ו-X>1.P(Y≤t)=P(Y≤t,X≤1)+P(Y≤t,X>1)נציב את הגדרת Y בכל מקרה:P(Y≤t)=P(X≤t,X≤1)+P(X−1≤t,X>1)מאחר ו-0<t<1, מתקיים שהתנאי X≤t גורר את התנאי X≤1. לכן, P(X≤t,X≤1)=P(X≤t). כמו כן, התנאי X−1≤t שקול ל-X≤t+1. לכן, P(X−1≤t,X>1)=P(1<X≤t+1). נציב חזרה:FY(t)=P(X≤t)+P(1<X≤t+1)נחשב כל הסתברות באמצעות פונקציית הצפיפות של X:P(X≤t)=∫0tfX(x)dx=∫0t21dx=2tP(1<X≤t+1)=∫1t+1fX(x)dx=∫1t+121dx=21((t+1)−1)=2tנחבר את ההסתברויות:FY(t)=2t+2t=tלסיכום, פונקציית ההתפלגות המצטברת של Y היא:FY(t)=⎩⎨⎧0t1t≤00<t<1t≥1זוהי בדיוק פונקציית ההתפלגות המצטברת של משתנה מקרי המתפלג אחיד ב-(0,1). לכן הטענה נכונה, Y∼U(0,1).■