כידוע, אחת הבעיות הפוגעות בביצועי מערכת הקבצים היא קבצים שאינם שמורים באופן רציף על הדיסק הקשיח (דיסק עם חלקים מכניים).
א. (5 נק') הוצע שיטה חדשה להקצאת מקום לקובץ - "שיטת הרווחים". השיטה הזאות משאירה מקום ריק (רווח) בגודל קבוע לאחר כל קובץ, כך שאם הקובץ צריך לגדול, הוא יכול לגדול באופן רציף. המקום השמור לאחר כל קובץ מיועד לקובץ עצמו, אבל מותר להשתמש במקום זה עבור הקצאה לקבצים אחרים אם אין ברירה אחרת (כלומר רק במקרה שאין יותר מקום פנוי על הדיסק חוץ ממקומות השמורים לגדילה של קבצים).
תנו 2 (שתים) דוגמאות פשוטות למקרה בו, כשמשתמשים ב"שיטת הרווחים" אחד הקבצים אינו שמור באופן רציף.
ב. (5 נק') הועלתה הצעה הבאה ("שיטת החצי"): הקובץ הראשון יישמר בתחילת הדיסק. בהמשך, בכל פעם שנוצר קובץ חדש, הוא יישמר באמצע הקטע הפנוי הרצוף הגדול ביותר על הדיסק.
הסבירו מה היתרון והחיסרון של השיטה הזאות?
ג. (5 נק') בהנחה שמשתמשים ב"שיטת החצי" כדי למקם קבצים חדשים. איזו מבין השיטות למימוש קבצים: הקצאה רציפה (allocation contiguous), מימוש קבצים באמצעות הקצאה בשיטת רשימה מקושרת (allocation list linked), מימוש קבצים ברשימה מקושרת באמצעות אינדקס (מבוססת i-nodes) היא המתאימה ביותר לצרכנו? נמקו.