שאלת מבחן באלגוריתמים - האוניברסיטה הפתוחה 2020 - עץ פורש מינימלי
נתון גרף קשיר ולא-מכוון עם משקלי צלעות ייחודיים. נתבונן בוריאנט הבא של Kruskal למציאת עפ"מ, שבו שלב הבחירה משתנה:
> בכל איטרציה בוחרים באקראי בהתפלגות אחידה את אחד העצים ביער, ואז מוסיפים ליער את הצלע בעלת המשקל המזערי מבין כל הצלעות המחברות את ליתר הגרף.
(שאר האלגוריתם כמו Kruskal המקורי: מתחילים ביער של קדקודים בודדים, ומסתיימים כשנותר עץ יחיד.)
הפריכו או הוכיחו את נכונות הווריאנט. שימו לב שהאלגוריתם הסתברותי: אם שגוי — הציגו קלט וסדרת בחירות אקראיות שעבורן הפלט שגוי; אם נכון — הוכיחו שלכל קלט ולכל סדרת בחירות הפלט נכון.
> בכל איטרציה בוחרים באקראי בהתפלגות אחידה את אחד העצים ביער, ואז מוסיפים ליער את הצלע בעלת המשקל המזערי מבין כל הצלעות המחברות את ליתר הגרף.
(שאר האלגוריתם כמו Kruskal המקורי: מתחילים ביער של קדקודים בודדים, ומסתיימים כשנותר עץ יחיד.)
הפריכו או הוכיחו את נכונות הווריאנט. שימו לב שהאלגוריתם הסתברותי: אם שגוי — הציגו קלט וסדרת בחירות אקראיות שעבורן הפלט שגוי; אם נכון — הוכיחו שלכל קלט ולכל סדרת בחירות הפלט נכון.
העתק שאלה
שתף שאלה
סמן כחשוב
סמן כבוצע
האוניברסיטה הפתוחהמועד 85 · 2020 · סמסטר א
★★★★★
עץ פורש מינימליקרוסקלהוכחת נכונותגרפים
בכל איטרציה, איזה חתך של הגרף מוגדר על ידי העץ שנבחר? בדקו תחילה האם צלעות היער הנוכחי חוצות את החתך הזה, ורק אז שאלו מה תכונת החתך אומרת על הצלע המזערית שחוצה אותו.
הווריאנט נכון — לכל קלט ולכל סדרת בחירות אקראיות. הסיבה: בחירת עץ שלם והוספת הצלע המזערית היוצאת ממנו היא בדיוק יישום של תכונת החתך.
נוכיח באינדוקציה שהיער נשאר תת-יער של עפ"מ.
בסיס. יער הקדקודים הבודדים (0 צלעות) הוא תת-יער של כל עפ"מ.
הנחה. נניח שאחרי איטרציה כלשהי היער הוא תת-יער של עפ"מ.
צעד. נבחר (באקראי) עץ ביער. נתבונן בחתך . הצלע שהאלגוריתם מוסיף היא הצלע המזערית מבין כל הצלעות החוצות חתך זה. לפי תכונת החתך, ומכיוון שהמשקלים ייחודיים, שייכת לכל עפ"מ; בפרט לעפ"מ המכיל את . לכן עדיין תת-יער של עפ"מ, והשמורה נשמרת — ללא תלות בעץ שנבחר.
בסיום מתקבל עץ פורש שהוא תת-יער של עפ"מ, כלומר עפ"מ בעצמו.
> הבחנה: בניגוד לוריאנט שבו בוחרים את הצלע המזערית היוצאת מקדקוד בודד (שגוי), כאן בוחרים את המזערית היוצאת מעץ שלם — וזוהי בדיוק הצלע המזערית החוצה את החתך, ולכן בטוחה.
נוכיח באינדוקציה שהיער נשאר תת-יער של עפ"מ.
בסיס. יער הקדקודים הבודדים (0 צלעות) הוא תת-יער של כל עפ"מ.
הנחה. נניח שאחרי איטרציה כלשהי היער הוא תת-יער של עפ"מ.
צעד. נבחר (באקראי) עץ ביער. נתבונן בחתך . הצלע שהאלגוריתם מוסיף היא הצלע המזערית מבין כל הצלעות החוצות חתך זה. לפי תכונת החתך, ומכיוון שהמשקלים ייחודיים, שייכת לכל עפ"מ; בפרט לעפ"מ המכיל את . לכן עדיין תת-יער של עפ"מ, והשמורה נשמרת — ללא תלות בעץ שנבחר.
בסיום מתקבל עץ פורש שהוא תת-יער של עפ"מ, כלומר עפ"מ בעצמו.
> הבחנה: בניגוד לוריאנט שבו בוחרים את הצלע המזערית היוצאת מקדקוד בודד (שגוי), כאן בוחרים את המזערית היוצאת מעץ שלם — וזוהי בדיוק הצלע המזערית החוצה את החתך, ולכן בטוחה.